נעים מאוד, אני הלן ויקס
תמיד אהבתי ליצור ויצרתי הרבה, אבל תקופה ארוכה הדברים השתנו - חיי מבוגרים מה שנקרא, וכעבור כמה שנים משהו בתוכי כאילו מת, הרגשתי שאני חייה חיים של מישהי אחרת. לקח זמן להבין מה קרה שם, איך זה שהתרחקתי כל כך מעצמי וכשמצאתי, התחלתי לפסוע בדרך מתוך מודעות והקשבה.
מאיפה הכל התחיל?
מתישהו כשסיימתי תואר בעיצוב תעשייתי בידיעה שאני רוצה מקצוע באפשר למצוא במודעת דרושים ולקבל אל זה כסף. כעבור 4 שנים כשהפכתי לאימא החלטתי שאני ממשיכה משם עצמאית ולא כשכירה. החלום שלי היה לצלם נשים כדרך התפתחות וחיזוק אהבה עצמית אבל בפועל מה שקרה שמקורס לעצמאיות יצאתי עם פרוייקטים במיתוג ועיצוב אתרים. העבודה התחילה לזרום עליי מבלי ששיווקתי את עצמי כי כנראה שהייתי ממש טובה בזה. וכך נשאבתי לתוך זה, שכרתי עובדים, הרצתי באקדמיה והכל היה מעולה היה לי ממש קל. הרווחתי המון אבל מבפנים נגמרתי. מבחוץ הכל היה נראה נהדר אבל מבפנים הייתי עצובה ובודדה. רציתי לברוח לטבע, לעבור לכפר, משהו! העיר סגרה עליי .
המסע שלי אל חיי יצירה, טבע וחיבור
הייתי בתחושה שאני לא חייה את החיים שלי. כאילו אני מובלת על ידי הסביבה והחברה, לא מתוכי אלא מבחוץ.
גם לא ממש ידעתי מה באמת אני רוצה? ומה טוב לי?
ידעתי רק דבר אחד - אני רוצה להיות יותר קרובה לטבע, העיר חונקת אותי. ידעתי שטבע הוא המפלט אבל לא מצאתי דרך איך לשלב אותו בחיים שלי. התחלתי ללמוד קורסים רבים שאולי יתנו לי כיוון, עשיתי טיפול רגשי, ריכזתי גינה קהילתית שאולי משם תבוא התשובה? וככה מתוך הרצון להקים מסגרת חינוכית קהילתית, חיפשתי דרך שאולי תוביל אותי ותתן לי אפשרות לעשות את השינוי. החיפוש הוביל אותי ללמוד חינוך יער ב״עץ ודעת״ ובמשך שנה שלמה, יומיים בכל חודש ישנתי ביערות, תחת כיפת השמים, למדתי והתגבשתי עם עצמי.
זה היה רגע של גילוי
באחד המפגשים ביער, למדנו להכין תכשיטים מהטבע. זה היה אחד הרגעים המרגשים ומעצבנים בו זמנית מפתיעים ואולי גם הכי משמעותיים. באותו המפגש בפעם ראשונה אני בכיתי ליד העץ כל כך חזק כאילו שאלה היו דמעות עצורות של שנים. הדמעות זלגו ולא עצרו. כשהתבוננתי בעץ - הוא הזכיר לי אותי - עם מעט ענפים לכיוון השמש - כמה מעט מקום אני ביקשתי לעצמי! מאז המפגש עברו שנה וחצי ומצאתי את עצמי הולכת ליער ליד הבית ומחוררת זרעים. זה היה קל וכיף. שמתי לב שבכל פעם כשיצאתי לטבע ויצרתי בקרבת העצים חזרתי יותר ויותר שלמה ושמחה ופחות בודדה. התחלתי לשתף וליצור עם חברות. כך לאט ובלי כוונה התפתחה הסדנא הראשונה ביער שהיה בה המון רפואת יער ועבודה עם החושים כאשר היצירה היא החיבור, הברית ללא מילים. זה היה מוצלח ואחריה באו סדנאות נוספות, והצטרפו עליהם קורסים וערכות. הכל הגיע בדרך הטבעית שלה. כיום ומובילה אחרי כל מי שרוצה להצטרף.
והיום
אני זוכה לעסוק בתשוקה האמיתית שלי ולהנחות אנשים בתהליכים של חיבור דרך טבע, חושים ויצירה.
אני מאמינה שחיבור לטבע הוא צורך קיומי ושבלעדיו אנחנו מאבדים חלק מהזהות שלנו. אני יודעת שעבודה עם החושים היא הכרחית במיוחד בתקופה של AI כאשר לכל דבר אנחנו מבקשים אישור מהבינה המלאכותית, מעבדים את האינטואיציה ובטחון עצמי מול העולם.
השליחות שלי היא ליצור מרחבים שבהם החיבור הזה קורה דרך מפגש, יצירה ונוכחות משותפת.
אני מלמדת איך לעורר מחדש את הסקרנות, להרחיב את התודעה, לשוב להתלהבות הילדית, להכניס פליאה לחיים, להקשיב פנימה וליצור מתוכנו ומתוך חומרים פשוטים וזמינים.
היצירה שנולדת בכל מפגש היא חד-פעמית ומשקפת את הרגע, את הנפש ואת הקשר הישיר שלנו עם הסביבה.
אני מעבירה הרצאות, מפגשים לקבוצות בארגונים, סדנאות פרטיות וסדנאות פתוחות, קורסים וגם מוכרת ערכות.
בהכשרתי:
🌿 תואר בחינוך לעיצוב ואמנות B.Ed - בהתמחות לעיצוב תעשייתי.
🌿 לימודי אמנות פלסטית - ציור, פיסול, צילום.
🌿 הכשרה בחינוך יער ״עץ ודעת״
🌿 פרמקלצ’ר PDC - תכנון חיים בר־קיימא.
🌿 אימון להפרעת קשב בשיטת CBT.
🌿 מנהיגות השתתפותית - יצירת שיח והובלת תהליכים קבוצתיים.
״מי שפוסע.ת ברכות מגלה עולמות נפלאים״.
אני מזמינה אותכם.ן לסדנאות שלי
ביחד נגלה ונחבר מה שאולי התנתק בלי כוונה.
